פתח דבר

לפני 7 שנים חרב עלי עולמי ברגע אחד. דעיכה ארוכה, גסיסה קשה שהובילה אותי למקומות נסתרים.  לפני 7 שנים ראיתי את המוות שהתדפק על דלתי וסימן לי היכן הסולם לעלות לשמים. לא היו לי הרבה ברירות, לא נשארו לי כל אופציות והאמת גם לא היה לי את הכוחות להלחם על הרצון להשאר על קרקעית העולם.

יממה קריטית הייתה היממה האחרונה לפני שאושפזתי בבית החולים. יממה קשה ביותר שהתחילה את המסע הארוך של החיים שלי. ביממה זו ביקשתי רק בקשה אחת, למות בבית, זו הייתה בקשתי, זו הייתה תחינתי מהורי. הייתי בביתם, לא היה לי אפילו את הכוח להגיע לביתי ושהיתי אצלם. הם לא הסכימו לבקשתי למרות כל התחנונים שלי ולקחו אותי לחדר המיון. מסכת רופאים, אינפוזיות ובעצם מה לא כאשר להורי אמרו שאני במצב של סכנת חיים מיידית, לי לא אמרו את זה. אני לא ידעתי מה קורה והאמת זה אפילו לא עניין אותי. בלילה אחרי כל מה שעבר העלו אותי למחלקה בקומה 7 של בית החולים. את ההורים שלחתי הביתה לנוח. מסביבי היו כל הזמן אחים, אחיות, רופאים וצוות רפואי שטיפל בי ללא הפסקה.

באותו הלילה, באמצע הלילה המצב היה לא טוב אבל יציב, לפתע הרגשתי שנפרש מולי סולם גדול וקול משמיים שהורה לי לעלות למעלה. לא היה לי אפילו את הכוח לסרב. עליתי למעלה כאשר אני מטפס לאט לאט, מדרגה מדרגה כמו אותו היום שבו הלכתי 100 מטר ב 40 דקות. זה לקח המון זמן והגעתי למעלה, מרחק ענק מהקומה השביעית של בית החולים.

מולי עמדה דמות גדולה, לבושה לבן, שברכה אותי לשלום. כן, נגלה בפני אלוהים בכבודו ובעצמו. יחד איתו היו מספר שליחים ככל הנראה עוזריו שבמרומים.

הוא פנה אלי ואמר לי שהוא רוצה להציע לי הצעה.

הוא פתח בנאום ואמר לי שהוא רוצה שלא אשאר למעלה ואחזור חזרה למטה, אל הארץ, אל העולם הבריא ולא משנה מה יהיה ושם אשמש כשליח לעזרת כל אלה שזקוקים לתמיכה וסיוע. הוא במילים אחרות הציע לי לקבל הזדמנות נוספת לחיים והמשימה שלי היא השליחות לעזור לבני האדם.

אמרתי לו שלא עשיתי דבר כזה בחיי, ואני בספק אם אוכל לעשות זאת כי אין לי אפילו מושג איך עושים זאת.

אלוהים פנה אלי ואמר לי, צא לדרך בחור, הדברים יסתדרו, אני אשגיח עליך מכאן מלמעלה ואכוון אותך ואתווה לך את הדרך. צא לדרך, חשוב לי שתהיה שם ותעזור לכל אותם אבודי הדרך שזקוקים לעזרה ודע זו זכות שלא ניתנת לכל אחד. אני מאמין בך הוא אמר לי וזה משפט שלא אשכח לעולם.

לפתע הוא התפוגג יחד עם כל העוזרים ונפתחו ארובות השמים והגיע הסולם שבו עליתי למעלה וירדתי חזרה למיטתי בבית החולים.

כן, מרגע זה הבנתי שמשהו קרה לי.

עברו הימים,  חשבתי כל הזמן שזה חלום והיה לי קשה עדין להבין שזו הייתה מציאות.

חזרתי הביתה, מצבי השתפר במעט לאחר שבעצם לרופאים לא הייתה תקווה. הכל השתנה פתאום, והורי לקחו אותי לביתם והבטיחו לרופאים שהם יטפלו בי העיקר שלא אהיה מאושפז.

ביום מן הימים בבית הורי הגיעה אחותי לביקור, היא באה לטפל בי ברייקי והרפיה, לא פעם, לא פעמיים, פעמים רבות ואז באותו יום שאני שוכב על המיטה והיא בזמן הטיפול מדברת איתי היא אמרה לי מילה שבעצם חיברה לי את כל מה שהיה שם למעלה עם העתיד שצפוי לקרות.

היא אמרה לי שמה שקיבלתי, המחלה שקרתה לי היא בעצם המתנה שלי. המחלה הזו תשנה את חיי ותוביל אותי למקומות אחרים שלא הייתי בהם קודם ותשנה אותי ואת חיי לטובה.

אחרי שהיא הלכה ולמרות שבאותו רגע הסתכלתי עליה בצורה מוזרה,  ישבתי עם עצמי, בחדרי וחיברתי בין המעשה שקרה בבית החולים בבית האלוהים עם המשפט של אחותי הבנתי, כי המחלה שלי והחזרה לחיים הם שליחות שקיבלתי לבצע מאי שם במרומים.

עברו ימים, התאוששתי אחרי תהליך של מספר חודשים והגעתי להחלטה שהייתה אחת החשובות בחיי בתקופה זו:

בחרתי בחיים.

נדרתי באותם ימים נדר לפתוח אתר אינטרנט ובכל דרך שאוכל לעזור לאחרים, נדר שבא מהתגלות האלוהים ונתן לי את הדרך לחיים החדשים.

זה בקצרה מה שעבר עלי ונתן לי את הכוחות שלא היו לי מעולם על מנת לעזור ולתמוך בבני אדם. זה רק הפתיח הקצר שנתן לי את האור והתקווה.

אודה, זו תחילה של תקופה, שלמדתי בה המון, סייעתי המון, הבנתי המון וקיבלתי המון כלים על מנת להתמודד ולרצות לחיות ולמען האמת, לחיות יותר טוב.

הגישה לפעמים נראית קצת ותרנית, סלחנית, פשרנית אבל לדעתי וטעמי כל החיים שלנו הם כאלה ואם לא נמצא את שביל הזהב שדורש גם פשרות ולפעמים גם כואבות לא נגיע רחוק.

החלטתי אחרי 7 שנים, שבהם היו לי עליות, מורדות, אכזבות ותקוות לשבת ולכתוב ספר שיעביר לכל אחד ואחת מכם את המסר שלי שהוביל אותי לחיים טובים יותר. אני בספר זה אשים דגש על לא מעט נושאים, לא כל נושא יעניין את כולם אבל הגישה הכוללת והמחשבה שעומדת מאחורי כל זה תיתן לכם את הכלים לראיית החיים בצורה אחרת ולהאיר לכם אותם.

מכאן נצא לספר עצמו שמחולק לפרקים פרקים שונים ומגוונים ולכל אחד אשתדל לתת המחשה מחיי היומיום שעברתי וחוויתי שבסופו של דבר האירו את חיי.
 

אם ברצונכם להגיב למאמר זה - לחצו כאן, הרשמו לפורום שלנו והגיבו לתוכן הכתוב כאן
אשמח גם לשמוע על התמודדות בדרכים אחרות או דברים שלמדתם ממה שקראתם