מה הוא ארון, מה היא מגרה, מה היא כספת, מה הוא בונקר ?

ארון, כספת, בונקר, מגרה הם המקומות שאנו מרגישים בהם בטוחים. בתיאורים האלה אנו מביעים בעצם מקומות שבהם אנו מרגישים מוגנים, שמורים, שיש לנו בהם בטחון ואנו לא מפחדים בהם.

ארון, זה אומר שאנו מונעים מאחרים מידע כלשהו עלינו ובעצם לא נותנים לאיש להתקרב ולדעת את המידע הזה וכך אנו שומרים על עצמנו, על ביטחוננו האישי, על פרטיותנו ובעצם על כל דבר שדומה לזה.

כל אחד מכם יודע את מהותו של המושג ארון. ויותר מזה לא אצטרך להמשיך להביע פה במאמר זה.

אני במאמר זה מתכוון להכנס למהות נושא הארון במושג נשאות האידס ולא בכל מושג אחר.

אם אנצל את הבמה הזו ואומר, אני לא חושב שתמיד להיות חבוי בתוך ארון זה טוב, אבל לפעמים ארון זה המקום שמגן עלינו הכי טוב שרק אפשר ואין לפסול את זה בכלל. אם נלך אחורה רגע לנושא ההומוסקסואליות, אני מודה, יש מצב שאולי טוב לצאת מהארון, אבל זה רק אם כל התנאים נוצרו לזה ואותו אדם מרגיש נוח עם זה ושלם, יודע שהדבר לא יגרום לו נזק שיפגע בו ברמה האישית.

אבל.

ויש אבל גדול בנושא ארון נשאות האיידס.

אני אתחיל פה מהסוף ואחר כך גם אסביר ואנמק.

אל תצאו מארון הנשאות. תשארו בארון הזה ואל תעשו את השטות הזו של יציאה מארון זה.

אני יודע שרבים יקומו ויתקוממו נגדי, אבל אני אומר לכם – אל תעשו את זה, אל תטעו ולו לרגע, אל תחשבו אפילו על הדבר כי באותו רגע שעשיתם את הצעד הזה בעצם סימנתם את התחלת הצרות שלכם בחיים.

ברגע הראשון שתצאו מהארון, יחבקו אתכם אנשים, יאהבו אתכם, לא כולם יפרגנו לכם, יצדיעו לכם על האומץ ואתם תזרחו כאשר תראו שיש חיבוק אמיתי. אבל אחרי זמן קצר תגלו שהאמת הזו שונה בתכלית מכל דבר.

יציאה מארון הנשאות היא נזק בלתי הפיך שברגע שעושים אותו אין דרך חזרה והחורבן שקורה יכול להיות קריטי ושובר את החיים.

אני מכיר אישית לא מעט נשאים מהעבר ומההווה שיצאו מהארון, כל מי שאני מכיר ויצא מהארון, ואין הרבה כאלה שיצאו, אבל מי מהם שיצא היום מכה על חטא. מצטער על אותה טעות שעשה שיצא מארון הנשאות ומבין שהנזק שלו הוא גדול יותר מכל דמיון או מחשבה.

ברגע שיוצאים מארון הנשאות, נחשפים לכל העולם, לכל הסטיגמות, לכל המחשבות הרעות של אנשים ובעצם מתחילה  תנועה וגם אם היא איטית של בריחה מכם, של דחייה ושל אובדן הדרך.

אני לא אומר שלא צריך לספר לחברים קרובים, זה לא יציאה מהארון, אני לא מתכוון לשיתוף של משפחה קרובה וחברים קרובים, אני מדבר על הצהרה בפומבי של הדבר שאתם נשאי איידס.

אנחנו לעצמנו יודעים שהיום נשא הוא כמו כל אדם, אנחנו יודעים שנשא הוא היום כאחד האדם וחי את החיים שלו באופן  יחסית נורמאלי כמו כל בן אדם אחר. עליות, ירידות, לפעמים בלאגן רפואי אבל בשורה האחרונה, נשא HIV במובנים מסויימים חי את חייו כמו כל אחד בחברה.

זה אנחנו יודעים.

הבעיה היא שהציבור חושב אחרת וההתנהגות של הציבור ושל אנשים בכלל הוא שונה בתכלית.

לא פתוחים, לא מקבלים, מפחדים, סטיגמתיים ובעצם מה לא.

ברוב המקרים מי שיוצא מהארון במיוחד בארון הנשאות עושה זאת דרך כלי תקשורת כלשהו כאשר מאחוריו עומדים עדר של אנשים "גיבורים" שמשכנעים אותו לצאת מהארון וזאת כאשר כל האחרים יושבים להם בבונקר של הנשאות או בגופים שמנהלים את ארגוני האיידס ודוחפים את הנשאים לצאת מהארון על מנת להעביר לציבור מסר.

חברים יקרים, נשאים יקרים, זה לא תפקידכם לעשות זאת.

בעבר הייתה חבורה נהדרת שבחלקה יצאה מהארון וזאת על מנת להשיג לנו תרופות ונלחמה את מלחמת החיים האמיתית שלנו.

הם נחשפו, הם פעלו, הם הפכו עולם.

אבל היום, שבעצם אין יותר מלחמות, התרופות בידנו, החיים הרגילים של הנשאים הם חלק בלתי נפרד מעצמנו, אין כל סיבה לצאת מהארון ולהחשף ובכך להרוס לנו את החיים.

האם אתם רוצים שאנשים יתרחקו מכם ? וגם אם זה לא בטווח המיידי ?

האם אתם רוצים שאנשים יפחדו מכם ? ואולי לא מהרגע הראשון

האם אתם רוצים לסגור לעצמכם דלתת בהמון מקומות ? וגם אם החוקים לטובתכם?

האם אתם רוצים לסבול ? וגם אם זה בשקט

אין סיבה שאף נשא או נשאית יסבלו בגלל יציאה מהארון.

אין היום כל סיבה לצאת מהארון ואין שום דבר גדול שצריך לשנות בחיים כי כל אחד היום יכול לחיות חיים רגילים ואיש לא אמור לדעת מה יש לנו בדם.

זה לא עניין של אף אחד, חברים, יש לכם זיהום בדם, לזיהום הזה קוראים HIV או איידס, לא משנה מה אבל זה דבר פרטי שלכם ולא עניינו של כל העולם.

אין מה לחפש לספר, לא צריך לספר כמו שחולה מחלה אחרת לא רץ לספר לכל העולם שהוא חולה במחלה כזו או אחרת.

נשאת האיידס היא עניין פרטי שלכם, לא ציבורי ואתם לא צריכים להיות אלה שיעמדו בראש המלחמה על נושא שהוא היום נושא עולמי וברמה העולמית לא הצליחו לפתור אותו עדיין, את נושא הסטיגמות החברתיות.

אין סיבה שאתם תהיו אלה שינסו לשנות את העולם, לכם לא ייצא מזה שום רווח אישי כי כמות הדלתות שתסגרנה בפניכם אחרי שתעשו את הצעד הזה תעלה בעשרות מונים על כמות הדלתות שייפתחו בפניכם.

כמעט כל הנשאים שנחשפו ויצאו מהארון היום מתחרטים על זה ואמרו שאם היו יכולים לחזור בגלגל הזמן – לא היו עושים את הטעות הזו.

יש אנשים שינסו לשכנע אתכם לצאת מהארון, לספר על הנשאות, יגידו לכם שזה חשוב למען הגברת המודעות החברתית ואני אומר – אם זה חשוב להם – שיעשו את זה הם קודם, שייחשפו, שידברו, שיתראיינו לתקשורת, שיגידו מה יש להם ולא שישלחו אתכם לשדה הקרב והם יישבו מאחור ויקצרו את הפירות.

אני יודע שגופים רבים מנסים נשאים ונשאיות לצאת מהארון, אומרים להם כמה זה חשוב ומשחקים להם על המצפון אבל דקה אחרי שהכותרת תהיה בעיתון, בטלווזיה, בכלי תקשורת כזה או אחר, אף אחד לא יזכור אתכם אפילו ממטר וכולם יתנערו מכם ולא יחשבו מה יקרה לגורלכם.

הם ירוויחו כותרת, ואתם תדפקו לכם בטווח הארוך את החיים.

מי שיצא מהארון (רובם) הפסידו בגדול.

ולכן אני מעל במה זו קורא לכל נשא או נשאית שחושבים על הדבר, לא לעשות זאת, לא להעיז לעשות זאת ולהשאר בארון גם אם זה קשה. אל תחשפו, אל תספרו על הנשאות למי שלא צריך לדעת, שמרו את הסוד הזה לעצמכם ותזכרו, כמה שפחות יודעים, בטחונכם האישי יהיה גדול יותר.

לסיום אני רוצה לספר לכם על נשא, גיי, הומו שיצא מארון הנשאות, אדם שאני מכיר אישית, הוא עשה צעד שהוא חשב לנכון שהוא הדבר הכי טוב, יצא משני ארונות לגמרי אחד מול משפחה ואחד מול הקהילה ההומו לסבית.

מול המשפחה – סיפור הצלחה נהדרת, המשפחה קיבלה אותו, תומכת, אוהבת, מחבקת ובעצם האיש מאושר עד הקצה.

הוא סיפר את זה בקהילה הגאה, מאותו רגע הוא "נשרף", הוא הפך להיות דחוי, לא רצוי, התרחקו ממנו, אנשים מרכלים אחריו מאחורי הגב, להשיג זוגיות הפך להיות טרגדיה ובעצם חייו הפכו להיות גהנום אחד טוטאלי.

מה קרה איתו ? אם אתם באמת רוצים לדעת תחפשו אותו לא בישראל, הוא ברח מהארץ כי ההתנהגות של אנשים פה בקרב הקהילה וחבריה גרמה לו לקחת את הרגליים, ולברוח מהארץ והיום הוא חי לו בארון הנשאות אבל במקום אחר בעולם והוא חי באושר ובשמחה ולא חוזר על אותה טעות שעשה כאן ושילם עליה מחיר יקר.

שורה אחרונה.

לצאת מהארון זה יכול לתת המון אוויר לנשימה , אבל לצאת מארון הנשאות, זה יכול להשאיר אתכם בלי אוויר בכלל.

תעשו מה שאתם מבינים אבל זו ההצעה שלי ואיש איש ינהג בדרכו ואל תתפתו לכל מיני הצעות שיכולות בסופו של יום לגרום לכם לבכות.

אל תנסו לשנות את העולם,
ואם אתם רוצים לנסות לשנות את העולם תעמוד מול קיר בטון
תנסו להזיז אותו - אם הצלחתם - אז אולי תצליחו גם פה

סביר להניח שלא תצליחו להזיז את הקיר

ולכן, המסקנה מזה שאתם לא תהיו אלה שישנו את העולם
ולכן, עדיפה ההמצאות בארון מאשר הרצון לשנות את העולם

אני מדבר בשם עצמי בלבד, לאחר 10 שנות נשאות
ולאחר שאני חשבתי בזמנו לעשות זאת ולשמחתי
בעצת אנשי מקצוע מאד מנוסים כולל מעולם האיידס
אבל לא הארגונים - מנעו ממני לעשות זאת
ואני מברך אותם יום יום שעה שעה
על כך שבלמו אותי ועל כך תודתי להם.